אחד התהליכים החשובים אותם נבקש לקדם בבית ספרנו הוא גישת למידה הנקראת "למידה מבוססת" פרויקטים" ( PBL – Project Based Learning).
בשנים האחרונות בוחרים בתי ספר רבים לשלב עבודה פרויקטאלית בשיח החינוכי ובתהליכי הלמידה בבית הספר. אין מדובר רק על למידה של נושא מחקרי חדש, אלא גם על הנחלת ערכי הגישה כחלק מתרבות הלמידה של הצוות החינוכי, התלמידות והתלמידים בבית הספר. במובן זה, הפרויקטים הם המרכיב המרכזי סביבו מאורגנת הלמידה בבית הספר.
כתפיסה חינוכית, למידה מבוססת פרויקטים מבקשת לזמן למגוון רחב של תלמידות ותלמידים, בעלי יכולות מגוונות, חווית הצלחה. במהלך עבודה תהליכית על פרויקט, בתחומים שונים, נדרשים התלמידים והתלמידות להביא לידי ביטוי מגוון רחב של כישורים (שיתוף פעולה, פתרון בעיות, ניהול זמן, עמידה מול קהל ויכולת להשמיע ולשמוע משוב מקדם). מעבר לכך ומתוקף היותו של הפרויקט רב-תחומי, התלמידות והתלמידים עתידים להיחשף למגוון רחב של תחומי דעת בהם יוכלו להוכיח יכולותיהם. המשימות המוצגות בפני התלמידות והתלמידים בפרויקט מחייבות אפו יכולות לימודיות, חברתיות ורגשיות מגוונות. אנו מקפידים להעריך את תלמידינו ברוח זו, המציגה יכולות הובלה, יצירה או יישוב מחלוקות כחשובות לא פחות מיכולות שינון וריכוז.
בלמידה מבוססת פרויקטים הלמידה היא תהליכית. תהליך העבודה על פרויקט אורך ויכול להתפרס על פני מספר שבועות או חודשים – בהתאם לשלב הגיל בו נמצאת הכיתה. בניגוד לתהליכי הלמידה המסורתיים, הלמידה התהליכית היא אינה בגדר "זבנג וגמרנו"; אדרבא, היא מותירה זמן רב לקליטה, הפנמה, עיבוד ויצירת תכנים נלמדים. במהלך עבודה זו מאומנים התלמידים והתלמידות בסבלנות, תכנון וניהול זמן. כך נלמד אפוא כי בדומה לחיים, למידה משמעותית מחייבת מאמצים ממושכים.
בלב כל פרויקט נמצא תהליך של הוראת עמיתים: התלמידות והתלמידים, לאחר שחקרו שאלת מחקר, הגיעו לכדי מסקנות עצמאיות ויצרו תוצר מקורי – מעבירים את הידע לחבריהם בכיתה. במסגרת זו של הוראת עמיתים מועצמים התלמידות והתלמידים – כלומדים וכמלמדים – ומפתחים יכולות לעמוד מול קהל בדרך המעוררת קשר אישי, סקרנות ורצון להמשיך ולחקור.
כל פרויקט מוגדר, בתחילתו, בצורת שאלה פורייה – כאשר התשובה לה נדרשת במהלך הפרויקט כולו. השאלה, עת היא מנוסחת בצורה פתוחה ומעוררת סקרנות, עתידה להביא את הלומדים לתרגול אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה, לצאת מתוך עולם הידע הקיים, למזג בין מקצועות לימוד שונים ולתרגל מגוון מיומנויות והרגלי למידה – אותם לא נמצא במהלך הלמידה המסורתית.
עבודה על תוצר מחייבת את התלמידים למגוון יכולות – יצירתיות, יכולת טכנית והכוח להתגבר על אתגרים מהעולם האמיתי – ומאפשרת להם להביא לידי ביטוי ניכר מגוון של יכולות. בבוקר הפרויקטים, כשהתוצר מוצג בפני העולם הוא מוערך על ידי קהילת בית הספר כולה, כך המוטיבציה של התלמידים מקבלת תנופה משמעותית.
לאורכו של התהליך שזור תהליך משוב ורפלקציה מתמיד. את עיקר המשוב על עבודתם מקבלים התלמידים מעמיתיהם, כאשר המשוב מהמורה הוא רק חלק מהמשוב המתקבל. התלמידים מתבקשים לשפר את עבודתם לאור המשוב שקיבלו – כך שהם לומדים לקבל משוב, לתת משוב, לברור וליישם את העצות שקיבלו. התהליך מזמן את התלמידים להתבוננות פנימית רבה ולמחשבה מעמיקה על תהליך הלמידה.
שיאו של הפרויקט הוא הפקת תוצר בעל משמעות. הלמידה יוצאת מגבולות הכיתה וחוברת הלימוד ומוצאת ערך גם בעולם שמחוץ לבית הספר. התוצר יכול לקבל ממשות במגוון דרכים. מתוצר פיזי שניתן להחזיק ביד (יצירת אומנות פלסטית, כרזה, ספר וכו'), דרך תוצר כתוב, מוקלט, מאויר או מוסרט.
לא פחות מרתק מהתהליך שעוברים התלמידים בעבודה על הפרויקט, מעניין גם התהליך שעובר המורה בהתאמת דרכי ההוראה וההערכה לגישה זו. הוראה מבוססת פרויקטים מאפשרת למורה ליזום, ליצור ולהיות משמעותי לתלמידיו אולם גם מחייבת השקעה, תכנון ואחריות.